החלטה בתיק ע"מ 1948/09

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של ניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, ועבירה נוספת של התחזות לאחר, וזאת מפני שניסה להיכנס לישראל בלא היתר תוך שהוא מציג רישיון נהיגה ישראלי שנגנב מרכב אחר. בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, והורה על שחרורו בתנאים מגבילים. השופט הנכבד קמא נימק החלטתו בכך שמדובר באירוע חד פעמי שלא היה כרוך בזיוף מסמכים ולא תוכנן בקפידה, וציין גם את העובדה שהמשיב הודה בהזדמנות ראשונה במשטרה. השופט קבע כי העילה העיקרית למעצר היא חשש להימלטות מן הדין, וניתן לתת לכך מענה בתנאים המגבילים שנקבעו על ידו.

על כך הערר שבפני, כאשר לטענת התובע הלכה פסוקה היא כי קיימת עילת מסוכנות בנסיבות כאלה, וכי קיים גם חשש להימלטות מן הדין נוכח התנהגות של המשיב עד כה ונוכח מקום מגוריו בשטח B. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, אף שהסנגור ציין שאינו חולק על הראיות. אכן הכלל הרחב הוא כי כאשר עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח נעשית ביחד עם עבירה נוספת, יש בכך כדי ללמד על מסוכנות, אולם עדיין ראוי לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות.

בנסיבות שלפנינו, לא נראה שמדובר באירוע שתוכנן זמן רב מראש, אלא בניסיון לא מתוחכם להיכנס לישראל תוך שימוש בתעודה של אחר, שככל הנראה ניתן לגילוי בנקל, כפי שאכן קרה. בסופו של דבר הניסיון לא צלח, והמשיב נתפס. במשטרה הודה בסופו של דבר, כפי שציין בימ"ש קמא בהחלטתו. אני מניח לטובת המשיב כי עברו נקי, ובנסיבות אלה, קביעתו של השופט הנכבד קמא כי החשש העיקרי הוא חשש להימלטות מן הדין סבירה בעיני, כמו גם המסקנה המתבקשת ממנה כי אין בנסיבות שלפנינו עילה של מסוכנות שמחייבת את מעצרו של המשיב.

בימ"ש קמא ציין כי מדובר באירוע חד פעמי, ואבחן בין זיוף מסמך שדורש הכנה מדוקדקת יותר ומלמד על תחכום רב יותר, ובין התחזות לאחר, שעם כל החומרה שיש בה, הינה מעשה בעל אופי יותר מזדמן ופחות מתוחכם. האבחנה שעשה בימ"ש קמא נמצאת במתחם הסבירות, והתוצאה שאליה הגיע, סבירה אף היא. בימ"ש קמא קבע שורה של תנאים שיש בהם כדי לתת מענה סביר לחשש להימלטות מן הדין, ולא מצאתי כי נפל בהחלטה פגם שמצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

נוכח האמור, הערר נדחה והחלטת בימ"ש קמא על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים נותרת על כנה.   

ניתנה היום, 7 באפריל 2009, י"ג בניסן התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: